איך לתת משוב עיצובי טוב (שמביא תוצאות)

הנה משהו שכמעט אף אחד לא אומר לכם כשאתם שוכרים מעצב: איכות העבודה שתקבלו בחזרה תלויה מאוד באיכות המשוב שאתם נותנים. בניתי אתרים שבהם משוב מצוין הפך טיוטה ראשונה טובה למשהו מעולה בסבב אחד, וראיתי פרויקטים נתקעים שבועות כי המשוב היה ערימה של הערות סותרות, מעורפלות ומבוססות טעם. משוב עיצובי טוב הוא מיומנות, והבשורה הטובה היא שקל ללמוד אותה. המדריך הזה מראה לכם איך לתת משוב עיצובי שבאמת מקדם את העבודה.

אני כותב את זה מהצד המקבל. אני המהנדס שקורא את ההערות שלכם והופך אותן לשינויים. אז אהיה כן לגבי מה שעוזר לי להפוך את האתר שלכם לטוב יותר ומה ששולח אותי בסיבובים. שום דבר מזה לא קשור להיות מומחה עיצוב. זה קשור לתקשורת ברורה כדי שהמומחה ששכרתם יוכל לעשות את העבודה הטובה ביותר עבורכם.

למה רוב המשוב העיצובי נכשל

הסוג הנפוץ ביותר של משוב שאני מקבל הוא תגובה שמחופשת להוראה. ׳תגדיל את הלוגו׳. ׳תנסה כחול אחר׳. ׳תזיז את זה למעלה׳. אלה מרגישים מועילים, אבל הם מדלגים על המידע הכי חשוב: למה. כשאתם קופצים ישר לפתרון, אתם מנחשים פתרון לבעיה שלא הגדרתם, והניחוש שלכם בדרך כלל אינו התיקון הטוב ביותר הזמין. שכרתם מעצב בדיוק כי הוא מכיר פתרונות שאתם לא.

מצב הכשל השני הוא טעם שמתחזה לשיקול דעת. ׳אני לא אוהב את זה׳ זו תחושה אמיתית, אבל היא לא ניתנת לפעולה. היא לא אומרת לאף אחד מה לשנות, ומרדף אחר העדפה לא מוגדרת של אדם אחד הוא הדרך שבה עיצוב נקי הופך לאט לעיסה. משוב הופך שימושי ברגע שהוא מפסיק להיות על מה שאתם אוהבים ומתחיל להיות על מה שהאתר צריך לעשות.

תארו את הבעיה, לא את הפתרון

זה ההרגל הכי בעל ערך, אז הוא מוביל את הרשימה. במקום לרשום שינוי, תארו מה לא עובד בשבילכם ותנו למעצב לפתור אותו. אתם המומחים לבעיה, מה מבלבל אתכם, מה מרגיש לא בסדר, מה באתם לעשות. המעצב הוא המומחה לפתרון.

שימו לב להבדל. ׳תגדיל את הכותרת׳ הוא פתרון, ואולי שגוי. ׳קראתי את הכותרת ואני עדיין לא יודע מה אתם בעצם מוכרים׳ הוא בעיה, והיא עשויה להיפתר בטקסט גדול יותר, או במילים ברורות יותר, או בהזזה, או במשהו שלעולם לא הייתם חושבים עליו. בכך שאתם מנסחים את הבעיה אתם משחררים את ארגז הכלים המלא של המעצב במקום לכלוא אותו לרעיון האחד שלכם.

טריק פשוט: כשאתם תופסים את עצמכם עומדים לתת הוראה, שאלו ׳מה גרם לי לרצות להגיד את זה?׳ התשובה היא בדרך כלל המשוב האמיתי. ׳תגרום לזה לבלוט יותר׳ הופך ל׳הכפתור הראשי לא בולט, אז אני לא בטוח איפה ללחוץ׳. עכשיו למעצב יש משהו לעבוד איתו.

קשרו כל הערה למטרה

אתר קיים כדי לעשות עבודה: לקבוע שיחות, לייצר לידים, למכור מוצר, לבנות אמינות. המשוב הטוב ביותר מקשר כל הערה בחזרה לעבודה הזו. ׳האזור הזה לא מבהיר את השירות המרכזי שלנו׳ זה זהב, כי הוא מצביע על מטרה שהעיצוב לא משרת. ׳הייתי משתמש בירוק׳ זה רעש, כי הוא מצביע על שום דבר מלבד העדפה.

המסגור הזה גם מפרק את המבוכה של המשוב. כשהערה קשורה למטרה, היא מפסיקה להיות ביקורת אישית על המעצב והופכת לבעיה משותפת ששניכם פותרים. אתם לא אומרים ׳טעית׳. אתם אומרים ׳הנה איפה העיצוב והמטרה עדיין לא מיושרים׳. זו שיחה הרבה יותר בריאה, והיא מביאה תוצאות טובות יותר.

היו ספציפיים והצביעו על המקום המדויק

מעורפל נכנס, מעורפל יוצא. ׳החלק העליון מרגיש עמוס׳ משאיר מעצב מנחש איזה אלמנט, איזה מרווח, איזה גודל מסך אתם מתכוונים. ׳שלושת התגים מתחת לכותרת מתחרים בכפתור הראשי ומושכים את העין שלי ממנו׳ אומר לו בדיוק מה לטפל בו. הפנו לאלמנט הספציפי, לאזור הספציפי, ולתגובה הספציפית שהוא עורר בכם.

אם אתם יכולים, הצביעו על הדבר ישירות. צלמו מסך והקיפו אותו, שמו את האזור, או צטטו את שורת הטקסט המדויקת. ככל שתאתרו בעיה במדויק יותר, כך היא תתוקן במדויק יותר, ובפחות סבבים. זה הכי חשוב בשלב העיצוב, לפני שמשהו נבנה, ולכן הבנה של wireframes, mockups ו-prototypes עוזרת: לדעת באיזה תוצר אתם מסתכלים אומר לכם איזה סוג משוב בכלל שימושי.

תעדפו כדי שהמעצב יידע איפה להשקיע מאמץ

רשימה של עשרים הערות בלי דירוג היא לא משוב, היא מצב של בני ערובה. המעצב לא יכול להבחין מה קריטי ומה מחשבה חולפת, אז או שהוא מתייחס לכל דבר כדחוף ושורף את התקציב, או שהוא מנחש לא נכון ומתסכל אתכם. תקנו את זה על ידי מיון המשוב לשלושה דליים.

• חובה לתיקון: דברים שחוסמים את האתר מלעשות את עבודתו. הקריאה לפעולה הראשית קשה למציאה. התמחור מבלבל. אלה לא ניתנים למשא ומתן.
• ישפר: דברים שיהפכו את זה לטוב יותר אבל אינם חוסמים. אזור שאפשר להדק, תמונה שיכולה להיות חזקה יותר.
• העדפה קלה: החלטות טעם קטנות שאתם מסמנים אבל שמחים להשאיר למעצב. ציינו אותן כאופציונליות כדי שלא ידחקו את העבודה החשובה.

ההרגל הזה משנה תיקון. המעצב מיד יודע איפה העבודה האמיתית, אתם מקבלים את הדברים החשובים מתוקנים קודם, והדברים הקטנים לא אוכלים את הזמן שצריך ללכת למה שחשוב.

אחדו את המשוב לקול אחד

הדרך המהירה ביותר להוריד עיצוב מהפסים היא ששלושה אנשים ישלחו למעצב שלוש הודעות סותרות לאורך יומיים. ׳תעשה את זה חם יותר׳ מאחד, ׳תשאיר מינימליסטי׳ מהשני, ׳בן הדוד שלי אומר להשתמש באדום׳ מהשלישי. המעצב לא יכול לרצות את כולם, וכל הלוך ושוב עולה זמן ורצון טוב.

לפני שמשוב מגיע אליי, אחדו אותו פנימית. אספו את הקלט של כולם, פתרו את המחלוקות ביניכם, ושלחו רשימה אחת מאוחדת. אם שני בעלי עניין באמת חלוקים, החליטו איזו מטרה מנצחת לפני שאתם מעבירים את זה, במקום לבקש מהמעצב לתווך את הוויכוח הפנימי שלכם. קול ברור אחד מנצח ועדה בכל פעם.

משוב טוב מול רע: זה לצד זה

הנה כל הגישה בדוגמאות מוחשיות. הטור הרע הוא מה שאני מקבל לרוב. הטור הטוב הוא מה שהופך את העבודה שלי, ואת האתר שלכם, לטובים בהרבה.

מילה קצרה על אמון

דבר אחרון שגורם לכל מה שלמעלה לעבוד טוב יותר: שכרו מישהו שאתם סומכים עליו, ואז תנו לו לעשות את עבודתו. כל הרעיון של לתאר בעיות במקום להכתיב פתרונות הוא שאתם נשענים על המומחיות שלו. אם אתם מוצאים את עצמכם רוצים לשלוט בכל פיקסל, זה בדרך כלל אומר או שכירה לא נכונה או מטרות לא ברורות מראש. סדרו את המטרות, תקשרו בבירור, ומעצב טוב יחזיר את האמון הזה בעבודה טובה יותר ממה שיכולתם להגדיר.

משוב הוא שיתוף פעולה, לא תיקון. כשאתם מתארים בעיות, מקשרים אותן למטרות, מדייקים, מתעדפים ומדברים בקול אחד, אתם הופכים סבבי תיקון מקרב חבל מתסכל לדרך מהירה למשהו באמת טוב.

אם אתם עומדים להתחיל פרויקט אתר או אפליקציה ורוצים תהליך שבו המשוב שלכם באמת מעצב את התוצאה, קבעו שיחה ובואו נדבר על זה, או הגיעו אליי דרך טופס יצירת הקשר. ואם אתם רוצים להבין את שלבי העיצוב שעליהם המשוב שלכם ינחת, קראו עכשיו wireframes מול mockups מול prototypes.