רשומה שהגיעה ממדריך מקצועי צריכה לשאת איתה מאיפה, מתי ובאילו תנאים. מבנה שדות המקור, איך מטפלים בסטטוס ובתאריכים, ואיפה עוצרים ופונים לגורם מוסמך.
עיקרי הדברים
- מקור רשמי נותן ארגון, לא איש קשר. מאגר העמותות של משרד המשפטים ב-data.gov.il מכיל 75,726 רשומות ו-23 שדות תוכן, ובהם שם, כתובת, סיווג פעילות וסטטוס - ואין בהם טלפון ואין דואר אלקטרוני.
- מדריך הוא תצלום רגע עם שדה סטטוס. בעשרת אלפים הרשומות הראשונות של אותו מאגר לפי מזהה השורה, שהן הוותיקות ביותר, 6,005 מסומנות "נמחקה" ורק 3,617 "רשומה".
- שני תאריכים באותה שורה יכולים להיות בשני פורמטים. "תאריך רישום עמותה" מגיע כ-17/05/1981 ו"תאריך עדכון סטטוס" כ-Nov 3 2019 7:24AM.
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קיים, תיקון 13 לחוק קיים, והרשות להגנת הפרטיות מפרסמת חומר הנחיה. מה נדרש או מותר במקרה מסוים היא שאלה לעורך דין או לרשות, ולא נגזרת מהמאמר הזה.
- אם המדריך פתוח רק למחוברים או חוסם גישה אוטומטית, הוא איננו מקור. רושמים פער ועוברים למקור פתוח.
רשומה שהגיעה מרשימת חברים של איגוד או ממדריך מקצועי חייבת לשאת איתה שלושה דברים: מאיזה מקור בדיוק, באיזה תאריך נמשכה, ובאילו תנאים המקור פורסם. בלי השלושה האלה אי אפשר לענות בדיעבד על השאלה "איך הגעתם אליי", וזו השאלה שתישאל.
זהו תיאור טכני של מבנה רשומה ושל תיעוד מקור, ולא ייעוץ משפטי.
מה מקור רשמי באמת נותן לכם
התשובה שמפתיעה אנשים היא שמאגר ממשלתי פתוח מתאר ישות משפטית ולא בן אדם שאפשר להתקשר אליו. מאגר העמותות של משרד המשפטים מפרסם, לכל עמותה, שדות כמו "מספר עמותה", "שם עמותה בעברית", "סטטוס עמותה", "סיווג פעילות ענפי", "כתובת - ישוב", "כתובת - רחוב" ו"מטרות עמותה".
מה שאין שם הוא כל שדה שמזהה אדם: לא שם איש קשר, לא טלפון ולא כתובת דואר אלקטרוני. המשמעות המעשית היא שרשומת עמותה מהמאגר הרשמי איננה ליד. היא הקשר ארגוני שמישהו יצטרך להשלים ממקור אחר, וההשלמה הזאת היא בדיוק המקום שבו מתחיל הבלבול לגבי מקור.
- הישות והכתובת הגיעו מהמאגר הרשמי, ולזה יש תיעוד.
- הטלפון הגיע מאתר הארגון, ולזה יש תיעוד אחר.
- שם איש הקשר הגיע ממקום שלישי, ואם אין לו תיעוד הוא למעשה חסר מקור.
כשכל שלושת החלקים יושבים באותה שורה בלי סימון, הרשומה נראית אחידה והיא איננה. שדה מקור ברמת השורה מסתיר את זה. שדה מקור ברמת השדה חושף אותו.
איך רושמים מקור כך שאפשר יהיה לענות בדיעבד?
הכלל הוא שהתשובה לשאלה "איך הגעתם אליי" צריכה להיות ניתנת לשחזור מהרשומה עצמה, בלי לשאול את מי שבנה אותה ובלי להסתמך על זיכרון.
| שדה | מה הוא מחזיק | למה בלעדיו אין תשובה |
|---|---|---|
| מזהה מקור | שם המאגר או המדריך, בגרסה קבועה | "מצאנו באינטרנט" איננה תשובה |
| כתובת המשאב | נקודת הקצה או הקובץ המדויק | מדריך גדול הוא עשרות עמודים שונים |
| תאריך משיכה | מתי המידע נלקח | לא זהה לתאריך העדכון של המקור |
| תנאי שימוש | הקישור לתנאים כפי שהיו באותו יום | תנאים משתנים ואי אפשר לשחזר אותם בדיעבד |
| טביעת אצבע של הרשומה | גיבוב של הערכים הגולמיים | מוכיח שהרשומה לא שונתה מאז |
| מקור ברמת שדה | מאיזה מקור הגיע כל שדה | רשומה מורכבת אינה מקור אחד |
| מי ייבא | תהליך או אדם | בלי זה אין למי לחזור עם שאלה |
השדה הרביעי הוא זה שנשכח. תנאי שימוש של מדריך אינם מסמך נצחי, ואם לא שמרתם עותק או גיבוב שלהם ביום המשיכה, אין לכם דרך להראות תחת מה עבדתם. שמירה של הטקסט עצמה זולה, וההיעדר שלה מתגלה רק כשכבר מאוחר.
מה עושים עם שדה סטטוס ועם תאריכים
מדריך איננו רשימה של ארגונים פעילים. הוא רשימה של רשומות עם סטטוסים, וההבדל הזה עולה כסף כשמדלגים עליו.
בעשרת אלפים הרשומות הראשונות לפי מזהה השורה במאגר העמותות, ההתפלגות היא 6,005 בסטטוס "נמחקה", 3,617 "רשומה", 275 "פורקה מרצון" ו-55 שקיבלו צו פירוק מבית משפט. חשוב לומר מה זה כן ומה זה לא: הפלח הזה מוטה, כי מזהה השורה עוקב אחרי סדר הרישום ולכן אלה הרשומות הוותיקות ביותר. הוא איננו מייצג את כל הקובץ. מה שהוא כן מוכיח הוא שקובץ מדריך מכיל המון ארגונים שכבר לא קיימים, ושסינון לפי סטטוס איננו אופציונלי.
- קוראים את השדה שמתאר סטטוס לפני כל סינון אחר.
- מסננים לפי רשימת ערכים מפורשת, לא לפי "שונה מריק".
- שומרים את הסטטוס ברשומה, כדי שאפשר יהיה לבדוק אותו שוב בסבב הבא.
- מטפלים בפורמטים של תאריכים בנפרד לכל עמודה, כי הם לא אחידים.
- לא ממירים תאריך בלי לשמור את המחרוזת הגולמית.
הפורמטים באמת שונים. באותה שורה, "תאריך רישום עמותה" מגיע כ-17/05/1981 ו"תאריך עדכון סטטוס" מגיע כ-Nov 3 2019 7:24AM. ממיר יחיד שמניח פורמט אחד ייתן שקט מדומה ואז שגיאות שקטות בהמשך.
מה החוק אומר, ומה המאמר הזה לא אומר
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קיים ומסדיר את הנושא של מאגרי מידע. תיקון 13 לחוק קיים. הרשות להגנת הפרטיות היא הגוף שמפרסם חומרי הנחיה בנושא. משרד המשפטים מפרסם ב-data.gov.il את פנקס מאגרי המידע, שנכון לבדיקה מכיל 32,010 שורות עם שדות כמו "מספר מאגר", "שם המאגר", "סוגי מידע", "מטרות" ו"סטטוס מאגר".
אלה עובדות עם פרסום רשמי שאפשר לבדוק. מה שאיננו במאמר הזה, ובכוונה: אין כאן קביעה מה מותר לכם לאסוף, אין קביעה מתי נדרשת הסכמה, ואין מסקנה לגבי פנייה שיווקית. שאלות כאלה תלויות בנסיבות ובדין, והכתובת אליהן היא עורך דין או הרשות להגנת הפרטיות. נושא הפרטיות בגיליון לקוחות נדון בגיליון לקוחות ותיקון 13, וההיבט הטכני של איסוף ציבורי מתואר בהאם איסוף נתונים מהאינטרנט חוקי בישראל.
למה שמות מהמדריך לא מתאימים לשמות שלכם?
כי הקבצים הרשמיים עוברים המרת קידוד שמחליפה גרשיים בסימן אחר. בעשרת אלפים השורות שבדקתי, 6,482 מהשמות בעברית מכילים תו טילדה במקום גרשיים, כך שהסיומת נראית כמו (ע~ר) ולא כמו (ע"ר). באותו אופן, שמות חברות במאגר רשם החברות מופיעים כ-בע~מ.
- מנרמלים את התו הזה לפני כל השוואת שמות.
- מסירים את הסיומת התאגידית משדה נפרד ולא מהשם עצמו.
- שומרים את השם הגולמי, כי הוא הראיה למה שהמקור פרסם.
- לא שולחים לעולם את השם הגולמי בפנייה. (ע~ר) בפתיח של מייל מספר לנמען בדיוק מה קרה.
- בודקים שדה שם באנגלית לפני שמסתמכים עליו: בפלח שבדקתי הוא ריק ב-9,884 מתוך 10,000 רשומות.
השדה האחרון הוא דוגמה טובה לפער בין מה שהסכימה מבטיחה למה שהקובץ מספק. עמודה קיימת איננה עמודה מלאה, ותכנון שמניח שיש שם אנגלי לכל ארגון יישבר על רוב הרשומות.
מקורות
שאלות נפוצות
מדריך מקצועי פתוח נחשב מקור בסדר?
אם התוכן מוצג לכל אחד בלי התחברות ובלי חסימה, אפשר לקרוא אותו כמו כל דף פומבי, ולתעד מאיפה ומתי. מה שמותר לעשות עם הפרטים אחר כך היא שאלה נפרדת שתלויה בדין ובנסיבות, ואינה נגזרת מכך שהדף פתוח.
צריך לשמור את הקובץ הגולמי שהורדתי?
כדאי מאוד. כשמישהו מערער על נתון, העותק הגולמי של אותו יום הוא הראיה היחידה למה שהמקור באמת פרסם. הוא גם הדרך היחידה לגלות שהמקור שינה מבנה, במקום לגלות זאת דרך שדות שהתרוקנו בלי הסבר.
איך עונים ללקוח ששואל מאיפה יש לכם את הפרטים שלו?
מהרשומה. שולפים את מזהה המקור, תאריך המשיכה והשדה שממנו הגיע כל פרט, ועונים עובדתית. אם התשובה דורשת לשחזר מהזיכרון של מי שבנה את הצינור, המבנה של הרשומה הוא הבעיה ולא השאלה.
מה עושים עם רשומה שאין לה מקור מתועד?
מסמנים אותה כחסרת מקור ולא משתמשים בה לפנייה. אפשר לנסות לאתר מחדש את המקור ולסמן מחדש, אבל לא ממציאים מקור בדיעבד. רשומה שאי אפשר להסביר מאיפה הגיעה היא סיכון תפעולי גם לפני שדנים בכל שאלה אחרת.
להמשך קריאה
שירות רלוונטי
מערכת לניהול לידים
לתפוס כל פנייה, לנתב, לעקוב, ולראות איזה מקור מחזיר.
על הכותב
יהונתן סעדיה
מפתח פרילנסר לאוטומציה, אתרים ו-MVP
אני יהונתן סעדיה, מפתח בכיר שבונה אוטומציה עסקית, אתרים מותאמים ומוצרי MVP לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, אירופה וישראל. המדריכים האלה נכתבים מתוך עבודה אמיתית עם לקוחות, לא מתיאוריה.
בוא נעבוד יחדיש לך פרויקט דומה?
ספר לי מה אתה רוצה לבנות או איזה תהליך להפוך לאוטומטי. אני חוזר תוך 24 שעות עסקים עם כמה שאלות ממוקדות, ואז עוברים על זה יחד בשיחת היכרות חינמית של 30 דקות, בלי התחייבות. בסוף יש לך היקף עבודה, לוח זמנים ומחיר קבוע - או תשובה כנה שלא שווה לבנות את זה.