אזכורי מותג בפורומים וקבוצות: ניטור נושאים בלי לאסוף שיחות אישיות

ניטור אזכורים שנועד לקבל החלטות עסקיות מודד נושאים לאורך זמן, לא אנשים. יחידת הרישום היא צירוף של מונח, מקור ויום עם מונה, ולא הודעה של אדם מזוהה. קבוצות סגורות והודעות פרטיות נמצאות מחוץ להיקף, ולא בתוכו כאתגר טכני.

זהו תיאור טכני של מערכת מדידה, ולא ייעוץ משפטי.

מה המערכת מודדת ומה היא לא שומרת

ההחלטה הזאת נקבעת בסכימה ולא במדיניות, כי סכימה נאכפת מעצמה ומדיניות תלויה בזיכרון. אם אין עמודה לשם כותב, אף אחד לא ימלא אותה בטעות בסבב הבא.

הטור השמאלי מספיק לכל דוח שמישהו באמת ביקש. הטור הימני הוא מה שהופך מערכת מדידה לתיק על אנשים, וברגע שהוא קיים בסכימה מישהו יבנה מעליו תצוגה, ואז יהיה קשה לפרק אותה.

אילו ערוצים המקור עצמו מציע?

לפני שבודקים איך אפשר לקרוא מקור, בודקים מה הוא הציע. אתר שמפרסם פיד או מפת אתר אמר במפורש שהוא רוצה שיקראו אותו כך.

• פיד RSS או Atom. תקן RSS 2.0 מגדיר פריט עם כותרת, קישור, תיאור ותאריך פרסום, כלומר בדיוק את השדות שמדד נושאים צריך.
• מפת אתר לפי הפרוטוקול של sitemaps.org, שמגדירה רשימת כתובות עם lastmod ומאפשרת לזהות מה השתנה בלי לסרוק הכול.
• חיפוש פנימי שהאתר מפרסם בעצמו כדף עם פרמטר, כשהוא מיועד לשימוש פומבי.
• ממשק רשמי של הפלטפורמה, כשקיים אחד ותנאיו מתירים את השימוש הזה.
• דפי ארכיון או תגיות שהאתר מפרסם, שלעיתים נותנים כיסוי טוב יותר מהפיד.

אם למקור אין אף אחד מאלה, המסקנה הנכונה היא שהמקור לא מציע ערוץ מכונה. זה לא אומר לחפש דרך אחרת. זה אומר שהמקור נשאר מחוץ לכיסוי, והכיסוי מתועד כחלקי.

למה קבוצה סגורה לא נכנסת להיקף?

כי היא סגורה, וזו כל התשובה. חשבון אישי שאתם חברים בו איננו הרשאה למערכת ניטור, והעובדה שטכנית אפשר לקרוא משם אינה משנה את מעמד המקור.

• קבוצה שדורשת אישור הצטרפות.
• פורום שמציג תוכן רק למחוברים.
• הודעות ישירות והתכתבויות פרטיות.
• ערוץ שהגישה אליו נמכרת כמנוי.
• מקור שחוסם גישה אוטומטית במפורש.

ההשלכה המעשית היא שהכיסוי שלכם חלקי, וזה בסדר כל עוד הוא מוצהר. דוח שכתוב בו "שמונה מקורות פומביים, שלושה מקורות נוספים לא בכיסוי" הוא דוח שאפשר לסמוך עליו. דוח שמתיימר לכסות הכול הוא דוח שמישהו יסיק ממנו מסקנה שגויה על היקף התופעה.

איך בונים מדד שאפשר להתריע עליו

מונה גולמי לא מייצר התרעה טובה, כי נפח האזכורים משתנה מסיבות שאין להן קשר למותג. הבסיס הוא יחס לקו בסיס נע, ולא מספר מוחלט.

1. מגדירים מונחים מדויקים, כולל שגיאות כתיב נפוצות וצורות בעברית ובאנגלית.
2. מגדירים מונחי שלילה, כדי לנטרל מילים שהן גם שם המותג וגם מילה רגילה.
3. סופרים לפי צירוף של מונח, מקור ויום.
4. מחשבים חציון נע של 28 יום לכל צירוף כזה בנפרד.
5. מתריעים כשהיום חורג מהחציון פי גורם שנקבע מראש, ורק אם המונה עובר סף מינימלי.
6. מצרפים להתרעה עד חמישה קישורים פומביים כהקשר, בלי פרטי כותבים.

השלב החמישי הוא זה שמונע מבול התרעות. מקור קטן שעולה משתי אזכורים לשש הוא זינוק של פי שלושה ואיננו אירוע. סף מינימלי על המונה מסנן אותו בלי לגעת ברגישות במקורות הגדולים.

מה שומרים ולכמה זמן

הפרדה בין השכבות היא מה שמאפשר להחזיק היסטוריה ארוכה בלי להחזיק ערימת טקסטים.

• מונים מצרפיים לפי מונח, מקור ויום: אפשר להחזיק שנים, כי הם קטנים ואינם מזהים אף אחד.
• כתובות דפים פומביים שנבחרו כהקשר: תקופה קצרה, כי הן מתיישנות ודף עשוי להימחק.
• תצלומי HTML גולמיים: הכי קצר, ורק כשצריך אותם לניפוי שגיאות בפרסר.
• הגדרות המונחים וגרסת הכללים: לתמיד, כי בלעדיהן אי אפשר לפרש מספר ישן.

הפריט האחרון נשכח כמעט תמיד. גרף אזכורים לאורך שנתיים חסר משמעות אם באמצע הדרך מישהו הוסיף מונח או הסיר מקור. גרסת כללים עם תאריך תחילה, שנשמרת לצד המונים, הופכת שינוי בהגדרה לקו אנכי בגרף במקום לקפיצה מסתורית.

איזו שאלה עסקית באמת נענית מהמדד?

לא כל שאלה. כדאי לדעת מראש אילו שאלות המערכת עונה ואילו לא, כדי שלא ייבנו עליה ציפיות שהיא לא יכולה לספק.

הבניית הצינור לניטור שינויים באתרים חיצוניים מתוארת בניטור שינויים באתר מתחרה, והצד של מסרים ומוצר בניטור מסרים ומוצר אצל מתחרים. סקירה כללית של ניטור חדשות ומותג נמצאת בניטור חדשות ומותג באמצעות איסוף נתונים.

מקורות

• מפרט RSS 2.0, RSS Advisory Board
• פרוטוקול Sitemaps
• robots.txt - The Web Robots Pages