אימות חברת לקוח לפני אשראי: תהליך עבודה עם מאגרי רשם החברות

לפני שמאשרים ללקוח עסקי אשראי, מתחילים בזיהוי ולא בציון סיכון. שם מסחרי יכול להיות שונה מהשם הרשום, ולעיתים איש המכירות פותח לקוח פעמיים תחת שתי ישויות. אוספים מספר חברה, שם רשום, כתובת חיוב, איש קשר מורשה ופרטי הזמנה, ואז בודקים שהנתונים תואמים למסמכים שהלקוח מסר.

במערכת המכירות כדאי להפריד בין נתון שאומת ממקור רשמי, נתון שהלקוח הצהיר עליו, ונתון שהצוות העריך. לא הופכים חיפוש ברשת להוכחת אשראי. גם מאגר ציבורי אינו מחליף מדיניות גבייה, בטוחה, אישור מנהל או בדיקת אשראי מוסדרת.

האוטומציה יכולה לעצור פתיחת תנאי אשראי כאשר מספר החברה חסר, ליצור משימת אימות, ולתעד מי אישר את החריגה. היא לא אמורה לפסוק אם בטוח לתת אשראי. החלטות כאלה דורשות מדיניות פנימית ועמידה בדיני פרטיות ובדרישות הספקים שבהם משתמשים.

מקור

רשות התאגידים