מורנינג מול EZcount: מה מבדיל בין השתיים בפועל

שתיהן מערכות ענן ישראליות להפקת חשבוניות עם סליקה מובנית וחיבור לחנויות. ההבדלים שראינו באתרים: EZcount היא מבית Hyp - חברת פתרונות תשלום - ומדגישה דפי מכירה, מט"ח ומסמכים באנגלית; מורנינג מדגישה חלוקה לפי סוג עסק, קבלה אוטומטית של מספרי הקצאה, ועבודה עם רואה החשבון בתוך המערכת.

מה כל אחת מדגישה

למה שורת המט"ח והאנגלית חשובה יותר ממה שנראה?

כי עסק שמוכר לחו"ל צריך שני דברים שלא תמיד באים יחד: מסמך בשפה שהלקוח מבין, ורשומה בעברית שרואה החשבון והרשויות יכולים לעבוד איתה. EZcount מציגה בדיוק את הצירוף הזה - יצירת מסמכים באנגלית עם שמירה אוטומטית בעברית להנהלת החשבונות.

מה שצריך לבדוק בפועל, בכל מערכת:

• האם המסמך באנגלית הוא אותו מסמך או מסמך נפרד, ומה המספור שלו.
• לפי איזה שער מחושב הסכום בשקלים, ומי קובע את התאריך.
• מה קורה בזיכוי של מסמך במט"ח כשהשער השתנה.
• האם הדוח לרואה החשבון מציג את שני הסכומים.

זה לא פרט טכני - זה מה שקובע אם ההתאמה החודשית שלכם תעבוד. מי שמוכר בדולר ומתאים בשקלים מכיר את הפער הזה, והוא נהפך לעבודה ידנית כשהמערכת לא מטפלת בו.

איך מחליטים ביניהן בחמש דקות?

שאלה אחת מכריעה את זה ברוב המקרים: אתם מוכרים לחו"ל?

• כן - EZcount מציגה מט"ח, מסמכים באנגלית ושמירה אוטומטית בעברית. זו בדיוק הדרישה.
• לא, ואני עמותה או צריך חלוקה לפי סוג עסק - מורנינג מציגה את החלוקה הזו ואת מודול מספרי ההקצאה.
• לא, ואני רק צריך למכור משהו אחד בלי אתר - דף מכירה של EZcount הוא הדרך הקצרה.
• לא, ועיקר המכירות בחנות מקוונת - שתיהן, והכריעו לפי התוסף לפלטפורמה שלכם.

ומה שלא כדאי לעשות: להשוות רשימות פיצ'רים באורך. שתיהן מפיקות את כל סוגי המסמכים שעסק ישראלי צריך, וההבדל הוא בהדגשים - ההשוואה הטכנית של הממשקים מופיעה בהשוואת ה-API של תוכנות חשבוניות ישראליות ולכל אחת יש מדריך: EZcount ומורנינג.

למי EZcount מתאימה?

• למי שמוכר לחו"ל או מנפיק מסמכים באנגלית ובמט"ח.
• למי שרוצה למכור בלי אתר. דף מכירה הוא ערוץ שלם למי שאין לו חנות.
• למי שממילא סולק דרך Hyp או רוצה ספק אחד לסליקה ולחשבוניות.
• למי שמנהל מאגר פריטים ומפיק מסמכים חוזרים על אותם מוצרים.

למי מורנינג מתאימה?

• למי שמספרי הקצאה הם שיקול מרכזי ורוצה לראות מודול ולא הבטחה.
• לעסק שרוצה חלוקה לפי סוג העסק שלו - כולל עמותה - ותכולה שמתאימה לו.
• למי שרוצה שרואה החשבון יעבוד בתוך המערכת בהרשאות.
• למי שעיקר המכירות בחנות מקוונת וצריך חשבונית אוטומטית לכל עסקה.

מה לבדוק בשתיהן לפני שבוחרים

1. הפיקו חשבונית מעל הסף וראו מה קורה עם מספר ההקצאה.
2. אם יש מכירות בחו"ל - הפיקו מסמך במט"ח ובאנגלית, ובדקו את הרשומה בעברית.
3. בנו דף מכירה או עמוד תשלום אחד וראו כמה זמן זה לקח בפועל.
4. חברו את החנות והריצו עסקה אמיתית קטנה.
5. הפיקו חשבונית זיכוי ובדקו את הקישור למקור.
6. ייצאו דוח מלא ובדקו שהקובץ נקרא במערכת אחרת.

הצעד השני הוא זה שמפריד בין השתיים אם אתם מוכרים בחו"ל, והצעד הראשון הוא זה שמפריד בכל מקרה אחר.

מה שתיהן לא יעשו בשבילכם

• לא ידווחו במקומכם. המערכת מפיקה מסמכים ודוחות; הדיווח והאחריות נשארים אצל רואה החשבון או יועץ המס.
• לא ינהלו שכר. עסק עם עובדים צריך פתרון שכר בנפרד משתיהן.
• לא יתקנו נתונים שגויים. לקוח עם ח"פ שגוי במערכת יופיע שגוי בכל מסמך, ומספר הקצאה לא יעזור לזה.
• לא יגבו במקומכם. תזכורת אוטומטית היא כלי; ההחלטה מתי מתקשרים היא שלכם.

הרשימה הזו נכונה לכל מערכת חשבוניות בשוק הישראלי, ולא רק לשתיים האלה. היא שווה קריאה לפני שבוחרים, כי היא מגדירה מה עוד תצטרכו לצד המערכת - ומה התקציב האמיתי של המעבר לדיגיטל.

ועוד נקודה מעשית: שתי המערכות מציעות התנסות, וכאן היא שווה יותר מברוב קטגוריות התוכנה - כי העבודה חזרתית. מערכת שלוקחת לכם חמש-עשרה שניות יותר לכל מסמך גוזלת מעסק שמפיק ארבעים מסמכים בחודש עשר דקות, כל חודש, לתמיד. זה הבדל שאף טבלה לא מראה ושבוע עבודה אמיתי כן.

מקורות

• EZcount - הנהלת חשבונות בענן מבית Hyp
• מורנינג של חשבונית ירוקה - אתר החברה
• רשות המיסים - חשבוניות ישראל